חשוב שמחקרים מדעיים יתאפיינו בהדירות של תוצאות כלומר תוצאות שניתנות ליצירה מחדש, שתהיה יכולת לשחזר את אותן התוצאות. מחקרים רבים נכתבים לצורך קידום אקדמי וצבירת ציטוטים אבל כמה מהם כוללים תוצאות ברות תוקף?
מעריכים שכמחצית ממימון מחקרים מושקע במחקרים מדעיים היעדרי הדירות.
נעשו ניסיונות כדי להתמודד עם התופעה, בכלל זה ניסיונות לשחזר מחקרים קודמים. אבל אלה כרוכים בלא מעט בעיות של עלות ואפקטיביות.
כדי להתמודד עם הבעיה ולהרתיע חוקרים מלפרסם תוצאות מרשימות אך לא הדירות – חוקרים מציעים מדד איכות חדש לדרוג הדירותו של מאמר מדעי – R-factor. מדד זה נועד למדוד את מידת הדיוק של מחקר ולפתור את המשבר הגובר של אמינות מדעית.
מאמר מדעי שמפורסם יכול להיות מצוטט על ידי מאמר אחר. המאמר המצטט יכול לאשר, להפריך או לאזכר אותו בלבד.
R-Factor בא לציין באיזו מידה טענה מסוימת אושרה/אוששה. הוא מחושב על ידי חלוקת מספר דוחות שאישרו טענה מדעית מסוימת מחולק במספר הניסיונות לעשות זאת. ככול שהוא קרוב ל-1 המחקר אמין יותר.הצמדתו של R-factor למאמר יכול לתרום להדירותם ולאמינותם של מחקרים מדעיים כדברי אחד ממציאיו של המדד , Josh Nicholson :
"Attaching an R-factor to a paper should give researchers “a bit of pause before they actually publish stuff” – because the metric will rise or fall, depending on whether later work corroborates their findings"
לצורך קידום המדד הוקם האתר Verum Analytics
אך ספק אם מדד זה יכול להיות הפתרון האולטימטיבי לבעיית הדירותם ואמינותם של מחקרים, שכן יש לו מספר מגבלות והופנו כלפיו לא מעט דברי ביקורת. בין דברי הביקורת :
- העובדה שבחישוב המדד ניתן משקל שווה לכול המחקרים המצטטים ללא התחשבות בגודל המדגמים במחקרים השונים
- פשטנות יתר והתעלמות משאלות קשות למשל הטענה שתרופות נוגדות דיכאון גורמות לאובדנות – אם מחקר מסוים מצא שתרופות נוגדות דיכאון מגבירות את ניסיונות ההתאבדות אבל לא את מקרי המוות מההתאבדות האם זה מאושש את ההשערה, מפריך אותה או לא זה ולא זה
- אין למדד זה יתרונות על מטה אנליזה שכן שתי השיטות משתמשות במספר רב של מחקרים להשגת תוצאות
- אינו מתאים לכול תחומי המחקר בהתחשב בשונות בשיטות המחקר- מחקר כמותני או איכותני
ועוד…
למידע כללי נוסף על המדד
עולם המידע 