הגישה הפתוחה – מסלול היהלום/ הפלטינה ואגודות מקצועיות/מדעיות

קיימים היום כמה מודלים של תנועת הגישה הפתוחה. הידועים  ביותר הם מסלול הזהב של כתבי עת בגישה פתוחה  והמסלול הירוק  של מאגרים מוסדיים ונושאיים בגישה פתוחה. קיים בנוסף מסלול פחות מוכר שידוע בשם מסלול היהלום או מסלול הפלטינה.

מהו מסלול היהלום ?

מסלול היהלום הוא בעצם מסלול הזהב שאינו תומך ב-APC   כלומר, אינו כולל דרישה מהמחברים או גופים המייצגים אותם לשלם עבור פרסום המאמר שלהם.

לשיטת המימון, על פיה המחברים או הגופים המיצגים אותם משלמים עבור פרסום המאמר חסרונות ויתרונות. אחת הטענות כנגד השיטה היא ששיטת מימון זו משרתת גם את פריחתם של כתבי העת הטורפים, ומסלול היהלום יכול לסייע בהתמודדות עם הבעיה/תופעה

כאמור, מסלול היהלום שמאפשר מאמרים בגישה פתוחה ללא APC   יכול לסייע בהתמודדות עם כתבי העת הטורפים אך מהיכן יבוא המימון?

בנוסף, יש הטוענים שקיומו של כתב עת חדש בגישה פתוחה אינו בא בדרך כלל כתחליף למנוי לכתב עת יוקרתי באותו נושא, ואינו משחרר את הספריות והמשתמשים מהנטל הכלכלי של המנויים שמחיר הולך ומאמיר.

אחת ההצעות לפתרון שתי הבעיות שלעיל היא שאגודות מקצועיות יחליפו את כתבי  העת שלהם בשיטת המנויים לכתבי עת במסלול היהלום, ומימון הוצאות כתבי העת יהיה חלק מהוצאות האגודות המקצועית

הצעה זו מעוררת  חלוקי  דעות רבים

אחד הנימוקים של המתנגדים לפתרון זה היא העלות הגבוהה של פרסום מאמר – עלות שתבוא על חשבון שאר השירותים של האגודה לחבריה, דבר שעלול לרוקן  את האגודה מתפקידיה ומחבריה.

במסגרת הטיעונים מובא לדוגמה כתב העת eLife  שנחשב בראשיתו ככתב עת במסלול היהלום אך לא עמד בכך כלכלית וכיום הוא גובה  APC  כ- 2500 דולר  עבור פרסום מאמר.

אחד המתנגדים הוא גם Jeffrey Beall  הספרן שפרסם את  הרשימה השחורה של כתבי העת הטורפים ונאלץ להוריד אותהבראיון עמו הוא תוקף את הספרנים שתומכים בגישה הפתוחה מבלי לידע  את המשתמשים על חסרונותיה וטוען  ששאיפתם  העיקרית  היא להרוג את  המו"לים הגדולים.

באותו ראיון הוא טוען שהגישה הפתוחה פוגעת באגודות המדעיות ברחבי העולם. לדוגמה הוא מביא את האגודה שלו  the American Psychological Association שיש לה כמה כתבי עת במנוי שמניבים לה רווחים . האגודה היא אגודה ללא מטרות רווח וברווחים מכתבי העת היא משקיעה בשאר פעילותיה – ארגון כנסים , הענקת מענקי מחקר וכו'. אם אגודות כאלה תאלצנה  לשנות את  מודל המנויים של כתבי העת  ולאמץ את מודל הגישה הפתוחה כפי שמצפים ממנה, לא יוותרו לה רווחים לשאר הפעילויות שלה שמהווים את ערכה המוסף.

לעומתם, התומכים בכך שהאגודות המקצועיות יהוו את פתרון המימון למסלול היהלום טוענים שתקציב מימון  הוצאת כתבי עת צריך להיות מלכתחילה אחד מסעיפי ההוצאות של האגודה , זה יהיה כרוך גם בצורך לגייס תרומות ואולי להגדיל את דמי המנוי לחבריה,  אך זה יעלה את קרנה של האגודה ויחד עם זאת את מספר חבריה.. יוסיף לה כבוד וגם חברים.

התומכים מביאים דוגמאות לכתבי עת במסלול היהלום כבר מראשיתם הם: First MondayJournal of Science Communication. דוגמה נוספת היא כתב העת ACS Central  Science  חופשי לחלוטין ללא APC  או דמי מנוי. ההוצאה לאור  ממומנת על ידי דמי המנוי של החברים שמספרם מגיע ל- 150000 בערך. הפתרון הוא צמצום מספר המאמרים בכתב העת בהתאם  – לא יותר מ- 200 בשנה. בחישוב זה 4 דולר לחבר  היא הוצאה סבירה.

הצעה נוספת שנשמעת כדי לאפשר את מסלול היהלום היא שיתוף פעולה של כמה פלטפורמות במישור הלאומי כפי שקיים ב- SciELO  ב- 20 השנים האחרונות.

אין ספק שהדיונים בנושא ימשכו , מכול מקום, הנתונים מוכיחים שתנועת הגישה הפתוחה  נמצאת במגמת עליה ומאמרים בגישה פתוחה הופכים להיות יותר פופולריים מאי פעם..

לכתבה בנושא

 

מודעות פרסומת

אודות information-world

ד"ר יפה אהרוני , מידענית
פוסט זה פורסם בקטגוריה גישה פתוחה, כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על הגישה הפתוחה – מסלול היהלום/ הפלטינה ואגודות מקצועיות/מדעיות

  1. אנונימית הגיב:

    יפה מאוד. קישור שבור בתחילת הפוסט.

    אהבתי

  2. information-world הגיב:

    תודה. הקישור עודכן

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s