ראיון עם מובילים בתעשיית המו"לות בנושא מדדים ביבליומטריים התפרסם בסוף יוני 2017.

בכירים מ- Springer Nature, , Clarivate Analytics  ,Taylor & Francis  ענו על שאלות  הקשורות        להתפתחויות החשובות האחרונות בעולם המדדים הביבליומטריים, מדדי ה- altmetrics  ועתידו של מדד – journal Impact Factor  ומדדים נוספים.

מדדים  עולים חדשים הם המדדים הביבליומטריים לספרים. ספרים ככתבי עת מצוטטים בספרות מדעית, מאוזכרים במדיה חברתית ובפלטפורמות מקוונות ומורדים  כקבצים מהרשת. פרויקט חלוצי בתחום הוא Bookmetrix – פלטפורמה  ייחודית שפותחה על ידי Springer  בשיתוף עם Altmetric ומספקת מדדים ביבליומטריים שונים שקשורים לספרים, וגם מו"לים נוספים ופלטפורמות נוספות מתפתחות בתחום כך למשל, Scopus מרחיב את הפעילות גם   לתחום הספרים, ו- Times Higher Education  מתחשב בדרוג האוניברסיטאות שלו  גם במדדי הציטוטים לספרים בנוסף לציטוטים מכתבי עת .

הודגש הצורך בשיתוף פעולה ויתר מעורבות בין קהילת המחקר וקהילת אנשי הבבליומטריקה, כמו כן הודגשה חשיבות המזהים הייחודיים של חוקרים כגון Researcher ID, ORCID  והמאמצים לקראת מזהים מוסדיים ייחודיים.

הודגשה חשיבות השילוב בין מדדים מסוגים שונים- altmetrics , ציטוטים ומספר הורדות  לצורך הערכה ותובנות נכונות.

לצד עליתם של ה- altmetrics עדיין מדד ה- Journal Impact Factor  ממשיך לתפוס מקום חשוב כמדד לטווח רחוק בהערכת כתבי עת. ככול שתהליך הערכת מאמר יהיה קל יותר וזול יותר מדד ה- Journal Impact Factor יהיה פחות בשימוש ככלי להערכה מדעית, ויחזור למטרתו העיקרית ככלי לניהול אוספים והערכת כתבי עת.

אשר לריבוי מספר  המדדים להערכה מדעית – הובעה דעה שהבעיה אינה במורכבות המדדים או במספרם אלא בשימוש במדד לא נכון במקום הלא נכון. לא תמיד ברור מתי ולאיזה צורך ומטרה יש להשתמש במדד כלשהו ומתי אין להשתמש בו..

מידע נוסף בכתבה