קיים היום מספר לא מבוטל של מדדים להערכה מדעית מהם מדדים מסורתיים ומהם מדדים חדשים אלטרנטיביים ברוח התקופה ה- altmetrics. מה הם היתרונות והחסרונות של כול אחד מהמדדים, ומהו תפקידם של הספרנים בתחום ? על כך בא לענות הספר Meaningful Metrics: A 21st Century Librarian's Guide to Bibliometrics, Altmetrics, and Research Impact , שיצא לאור בהוצאת ACRL ב- 2015.
הספר מיועד לספרנים אבל הוא יכול להיות שימושי גם לאחרים ובעיקר לחוקרים. הוא עוסק באימפקט המדעי, ביבליומטריקה ו- altmetrics עם דגש על תפקידם של הספרנים בתחום.
בספר רשימה ארוכה של מדדים וכלים ביבליומטריים להערכה מסוווגים לקטגוריות :
מאגרי מידע בתשלום : Web of sciences, JCR, Scopus
מקורות מידע חופשיים : SCImago Journal and Country Rank
Google scholar
תוכנות חופשיות שניתנות להורדה – Publish or Perish (PoP) – תוכנה חופשית ברשת שמאפשרת לבצע ניתוחים לצורך הערכה מדעית של חוקרים בהסתמך על הנתונים בגוגל סקולר.
כלים נוספים בתשלום:Book Citation Index שנוצר כאלטרנטיבה ל- Google Scholar’s book
Data Citation Index, ועוד…
פרק שלם בספר מוקדש לתפקידם של ספרנים בתחום זה – הכרה ורכש של כלים מתאימים, הדרכה ותפקידים נוספים שקשורים לתקשורת מדעית .
בכתבה מענינת מוצג ראיון עם המחברות של הספר בו דברו על הסיבות לכתיבת הספר בעיקר הרצון לחשוף בפני קהילת הספרנים את נושא ה- altmetrics המתפתח, במיוחד נוכח העובדה שלספרנים יש תפקיד חשוב בתקשורת המדעית , עוד ניתן ללמוד מהדברים על מקומו של האיפקט פקטור בהערכה מדעית ומדוע יש צורך במדדים נוספים. מהדברים עולה שמדד האימפקט פקטור המסורתי אינו מתאים להערכת כול הדיסציפלינות המדעיות חסרון שעליו יכול לענות המדד Source Normalized Impact Per Paper (SNIP).
מדדים חדשים נוספים שהתפתחו אחרי ה- impact factor הם :
cited half-life, Eigenfactor, and Scopus Journal Rankings -SJR.
אלא שמדדים אלה כולם מבוססים על מספר ציטוטים . מדדי ה- altmetrics לעומת זו מאפשרים להוסיף למשוואה גורמים נוספים מעבר לציטוטים.
עוד נשמעה דיעה שמדדי – altmetrics אינם בהכרח מתיימרים להיות מדדים של איכות מחקר אלא יותר של השפעה פוטניציאלית, תפוצה ומחזור החיים של המחקר.
מן הראוי לציין שהספר אותו אפשר לרכוש בעלות של 60 דולר זמין היום גם כקובץ pdf חופשי .
עולם המידע 