אמרה מפורסמת של המדען המיקרוביולוג לואי פסטר היא :

“Science knows no country, because knowledge belongs to humanity, and is the torch which illuminates the world.”

למרבה האירוניה הרבה מהמחקר המדעי נותר באפילה , וכיום אנו עדים ליזמות  בכיוון פתיחות ושיתוף של המדע. מדע פתוח משמעתו שהמאמרים המדעיים, הנתונים והחומרים יהיו פתוחים לכול . מדע כזה יבטיח שגילויי המדע נכונים, משותפים וברי שחזור/ניתנים לחזרה

באופן  תיאורטי זה נשמע קל וטוב , אבל קשה לביצוע ויישום.

הפיכתו של המדע לפתוח כרוכה במאמצים.  הפיכת הקוד לקריא והנתונים לנגישים כרוכים בהשקעת זמן וכסף מצד אנשי המדע, ובנכונות להיות חשופים לביקורת ובמקרים קיצוניים גם למתקפה על העבודה  שלהם. העובדה ששיתוף נתונים וחומרים אינו סטנדרט מקובל בהרבה דיסציפלינות מדעיות מערימה קשיים נוספים. מדוע ללכת כנגד הזרם אם זה כרוך בהרבה מאמץ ועלול להיות כרוך גם בעגמת נפש?

התשובה היא ביתרונות הרבים של מדע פתוח וחשיפת הנתונים ודרך הניתוח  שהובילו לתוצאות  ובראשם:

• גילוי טעויות ובמקרים קיצוניים  חשיפת  הונאה ומניפולציה מגמתית ומכוונת  בנתונים
• גישה של אנשי מדע אחרים לנתונים יכולה להביא לגילוי כיווני מחקר נוספים ולהוליד תגליות לא צפויות.

בשנים האחרונות ננקטו מספר יוזמות בכיוון :     

Transparency and Openness Promotion Guidelines,   Open Science Foundation badges, ו- study preregistration

יזמות אלה לשינוי מעלה –מטה  על ידי עידוד  כתבי עת לאמץ מדיניות חדשה וכו' אבל מה בדבר בגישה מלמטה מעלה לקידום  המדע הפתוח.

על כך באה יוזמת PRO    –  Peer Reviewers’ Openness (PRO) Initiative מינואר 2016 לענות. על פי יוזמה זו שופטים  שחתמו על ההצהרה ישפטו רק עבודות של חוקרים/מחברים ששיתפו את הנתונים והתכנים שלהם, או שספקו סיבה מתקבלת על הדעת מדוע לא עשו זאת ומדוע הגבילו את הגישה לנתוני המחקר . לעתים הסיבה יכולה להיות שמירה על הפרטית של הנחקרים, שכן  גם אם הנחקרים הם אנונימיים במקרים מסוימים הם עלולים להיחשף. בכך יוזמה זו מעניקה את המפתח למדע הפתוח בידי אנשי השיפוט.

מן  הראוי לציין שמאז 2013  גופי מדע גלובליים כולל הנציבות האירופית, המשרד למדיניות מדע וטכנולוגיה בארה"ב ומועצת המחקר העולמית החלו לתמוך בגישה פתוחה למחקר. כמה תחומי מחקר כגון פסיכולוגיה נוטים לאמץ  את הנתונים הפתוחים יותר מאחרים. דוגמה לכך היא כתב העת Psychological Science  שמצרף תגית של open data  למאמרים שכוללים את נתוני המחקר . שיעור שיתוף הנתונים בו גדל  פי 10 בשנים 2013-2015   והגיע ל- 38%

מאגרי הפקדה מקוונים כגון Figshare ו- Zenodo שהושק במאי 2013 ב- CERN  מקלים על החוקרים בהפקדת חומרים מדעיים, מן הראוי לציין עוד שלמעלה מ-400 קהילות וירטואליות קמו כדי לאפשר שיתוף נתונים, תוכנה , ותיעוד   תהליכים.

אין ספק שיוזמת PRO      האחרונה תהווה תמריץ נוסף לחוקרים בכיוון זה. בעלי עניין נקראים להצטרף